מואצש"ק פר' חוקת

תגובות אחדות למאמרו של משה ציפור על הסידורים (רינת ישראל וקורן)

נהניתי ממאמרך. 

בילדותי, פישל, הגבאי הזקן של בית הכנסת "החילוני" בית אברהם - ברחובות, אמר פעם בדרשת השבת:

 למה "כל העוסקים בצרכי ציבור באמונה הקב"ה ישלם שכרם ויסיר מהם כל מחלה?

 בעצם "ישלם שכרם" - אנחנו מבינים. הם לא מקבלים שכר. 

 אבל למה "ויסיר מהם כל מחלה?"

 התשובה היא: מי שעוסק בצרכי ציבור באמונה מקבל קדחת. 

בעניין "וצדקנו במשפט" - כתבת שלא יתכן ונבקש מהקב"ה להצדיק אותנו בדין.

כשהקראתי את הכתבה לאפרת אשתי, היא העירה שבפיוט באין מליץ יושר מול מגיד פשע... בראש השנה ביטוי זה משמש כמוטיב מרכזי: "וצדקנו במשפט - המלך המשפט". התחלתי לבדוק וגילית להפתעתי שהמקורות לביטוי זה רבים ומגוונים.

בעניין אחר, לפני שנתיים לקחתי את הגניזה בערב פסח לגניזה המרכזית של בית שמש. כרגיל חזרתי עם אוסף ספרים גדול יותר למגינת ליבה של אשתי. ביניהם הסידור "תפילת שלמה" הודפס בפלשתינה 1946.

הסידור, בדומה לסידור קורן מחלק את הכיתוב, בדומה לתנ"ך לעם של ד"ר משה ענת, ומוסיף בו סימני פיסוק. לדוגמא:

מי כמוך בעל גבורות?  

ומי דומה לך, מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה?

ובתחתית אותו עמוד:

[קדושה - קדושה זו, קדושה דעמידה, היא קְדֻשה קדומה כפי שנכר מהמשא ומתן בענין קדושה (ברכות כ"א ע"ב), וכמו כן מירושלמי מתשובתו של רבי אבין (דור אחרון לאמוראי א"י).

כל הסידור, כולל ההערות מנוקד ומפוסק. חלקו בחלוקה לשורות בדומה לסדור קורן. 

בשנים האחרונות יש העוסקים, ואני ביניהם, בפרשנות התורה והגמרא (וגם במידה מסויימת ספרות תורנית מאוחרת) על ידי "עימוד" הכתוב, ופיסוקו. ר' למשל בויקי-מקור: ברכת המזון מעומד. משלי מעומד, בבלי הוריות, דברת שלמה 

לגבי הסידור הבלאדי. לא יתכן שנתעלמו מהם דברי הנביא ישעיהו "רפאני ה' וארפא", מכיוון שכמתפלל במשך מספר שנים במניין תימני בלאדי עדיין מצטלצלות באוזני הפתיחות הקולניות (והמרגשות) לתפילת שחרית ולמנחה:

"רפואני ה' Wאירופה! הושעיני WאיWשע - כי תהילוthי אתו....אהוויי !!!

גילוי נאות - אני יהודי חסידי, צאצא ישיר להוגי הדעות הראשונים של החסידות, וקרוב למנהיגי היהדות החסידית בדורות האחרונים, אם כי זה גם אומר שאני קרוב משפחה של גדולי התורה ביהדות אשכנז כולה - כי משפחות ה"צדיקים" ומשפחות ה"רבנים" קשורות יחדיו באופן מפתיע והדוק למדי (ש"ך, ט"ז, סמיכת חכמים, הרמ"א, תוספות יו"ט, ה"טורי אבן", הרוקח...)